הנתונים העדכניים מלמדים, כי התפלגותן של חברות ההזנק ביחס לקטגוריות האתגרים האקלימיים העיקריים השתנתה באופן משמעותי, המצביע על הזדמנויות חדשות לצד תמורות בסדרי העדיפויות הנהוגים בענף. נצפתה התפלגות מאוזנת יחסית, כאשר החלק הגדול ביותר מן החברות – 27% – עסקו ב"טכנולוגיות מזון חדשניות", ובמקום הבא זוהו 10% מן החברות אשר עסקו בתחומים "חקלאות אקלימית חכמה" ו"אובדן מזון ופסולת" Loss & Waste. יש לציין, כי 25% מחברות ההזנק החדשות כבר הצליחו לגייס הון סיכון או כספי מענקים, בסכום כולל של 15.36 מיליון דולר. התפתחויות אלו מדגישות את אופיו הדינמי של תחום האקלימטק, אשר במסגרתו התחומים החדשים הולכים וצוברים תאוצה, בעוד שהתחומים הוותיקים ממשיכים לבסס את מעמדם. על אף הדומיננטיות ההיסטורית של התחומים “חקלאות אקלימית חכמה” ו”מערכות אנרגיה נקייה”, נתונים חדשים מלמדים על התפלגות מאוזנת יותר של חברות ההזנק ביחס לאתגרים האקלימיים השונים.

• אולי כדי לשנות את המצב צריך שחברות גדולות כמו סיסקו, אינטל ואחרות ישפיעו ישירות על מקבלי ההחלטות.
• לדבריה, "הכשל בשרשרת שגורם לכך שיש מעט יזמיות או נשים בכירות במרכזי פיתוח. זה מתחיל בבחירת המגמה בתיכון, ממשיך בכניסה לצבא, שם פעמים רבות בנות לא רואות את עצמן מתאימות ליחידות וטכנולוגיות, ומועצם עוד יותר בכניסה ללימודים האקדמיים".
• "המהלך הזה משתלב בהתחדשות העירונית שיש לנו בעיר התחתית. אנחנו מורידים לשם סניפים של האקדמיה, סטארט-אפים ומגורים", אומר מרגלית.
• העירייה מפעילה תכניות שונות שמטרתן לשלב גם חרדים ופלסטינים תושבי מזרח העיר בצמיחת ההייטק.
• האקוסיסטם מתבטא בריבוי נשים חרדיות העוסקות בפיתוח תוכנה, וכן מערכות אקדמיות להשכלה בתחום זה, שלא היו קיימות בעבר.
• נצפתה התפלגות מאוזנת יחסית, כאשר החלק הגדול ביותר מן החברות – 27% – עסקו ב"טכנולוגיות מזון חדשניות", ובמקום הבא זוהו 10% מן החברות אשר עסקו בתחומים "חקלאות אקלימית חכמה" ו"אובדן מזון ופסולת" Loss & Waste.

מסתמנת עלייה במספר הסטארטאפים החדשים שהוקמו בשנתיים האחרונות

חמשת האתגרים המשמעותיים ביותר שמולם מתמודדות חברות ההזנק נותרו אותם האתגרים שהוזכרו בדוחות לשנת 2022 ו-2023. "לגבי העסקה – היה לא קל בכלל להתמזג, כי זאת הייתה תקופת הקורונה, כשקשה להיפגש פנים אל פנים. התרבות של שתי החברות הייתה במהותה זהה, והובילה למיזוג מאוד מוצלח, שנחשב בוול סטריט למיזוג הכי טוב אי פעם". "לגבי עולם הדאטה, שזה הדלק האמיתי של המהפכה – ישראלים הם אלופי דאטה, בייחוד בעולם הבריאות, אבל גם באופן כללי. אגיד גם שהרבה אנשים לא חושבים ככה על ישראל, אבל מעטים שמים לב שאנחנו מעל שנה במלחמה, וכל מי שהיה קרוב לאיך שצה"ל ומערכת הביטחון מתנהלים, יודע שיש הרבה אתיקה. "משהו שאנחנו לא זוכרים כי כולנו חיים בתוך הקלחת של עצמנו, אבל אם תחשבו על ילד בסיליקון ואלי, אחרי תואר במדעי המחשב, יש לו הזדמנויות וכסף, אבל החיים שלו הרבה יותר קלים. הישראלים יותר איתנים, לרבות היזמים והחברה, בטח בשנה האחרונה. זה משהו שכל סטארט־אפ נבנה ממנו. זו לא דרך קלה, יש מהמורות וקשיים, ויזם ישראלי יצליח יותר ופחות ייבהל". עלינו לדאוג שהחרדים שעובדים בחברות ההיי טק או פונים ליזמות בתחום , יוכלו לקבל את כל התנאים והכלים הנכונים על מנת שיוכלו להתפרנס את משפחותיהם בכבוד. הרב יצחק טרכטינגוט, ראש תחום חרדים בג’וינט תבת ציין כי על פי הוראות גדולי ישראל, יש צורך למצוא פתרונות התעסוקה עבור חרדים בתחום ההיי טק.

תפנית דרמטית: החומרה חוזרת להוביל את צמיחת ההייטק הישראלי

רובן מגיעות לישראל בתקווה להרוויח הון אנושי מצוין עם טאלנטים מקומיים שידועים בכישורים טכנולוגיים מתקדמים, לצד מרכז ידע אדיר שרק הולך ומשתבח עם השנים. התנאים, היתרונות וההזדמנויות שם והחברה קיבלה את ה-DNA שלה ומחוברת לשורשים הישראליים שיצרו אותה, כך שהשילוב בין אלו משלים, אבל מה עושה את תעשיית הטכנולוגיה בישראל כזו אטרקטיבית – גם כאשר היא מאוד יקרה – עבור חברות בינלאומיות? ובכל זאת, נדמה שעדיין ישראל אטרקטיבית עבור גופים טכנולוגיים בינלאומיים, שמעדיפים את הכישרון הישראלי על פני אנשי טכנולוגיה באירופה או בהודו. מכאן, אנחנו רגילים להתפאר בנפלאות ההייטק הישראלי ולאמץ עוד ועוד חברות ישראליות שמגיעות עד אלינו בכדי להצליח בגדול. בהרבה מדינות בעולם, לא מבינים שלתת את הכלי הזה זה לתת הרבה כוח בידיים, ובעולם האתיקה, ואולי זה טוויסט לא צפוי בעלילה, לנו כישראלים יש הרבה מה לתת לעולם בנושא". "ישראל היא מעצמת הייטק שיודעת לרוץ מהר, ובעשרות השנים האחרונות, בכל פעם שהייתה הזדמנות, בנינו סביבה אקוסיסטם שלם. לדוגמה, סייבר. במקרה של AI, נצטרך לוודא שיש פה את הכי טוב – משקיעים, מהנדסים, אקדמיה – שהחברות הבין־לאומיות יבססו פה מרכזי AI. במקביל, יש שנתיים מאוד קשות. הרפורמה המשפטית ואז ה-7 באוקטובר, שהשפיעו על ההייטק המקומי. מה שצריכים לעשות זה להבין איך מאיצים קצב כדי לנצח במרוץ".

הבחירות לרשויות המקומיות ייערכו באוקטובר הקרוב, וזה הזמן לבדוק כיצד פעלו העיריות הגדולות במהלך הקדנציה

החברה, שגייסה 106 מיליון דולר, מעסיקה בישראל קרוב ל-100 עובדים, רובם המכריע במחקר ובפיתוח. ממוצע השכר באקוסיסטם הטכנולוגי בישראל עומד היום על כמעט 32 אלף שקלים לחודש, יותר מכפול 3 מהשכר הממוצע במשק. המחסור במשאבי אנוש בתעשייה מוביל את המשכורות והתנאים בהייטק הישראלי לגבהים חדשים. כך למשל, השנה הודיעו ענקיות ההשקעה בלאקרוק וסופטבנק על כניסתן לשוק הישראלי באופן רשמי, וכך גם סטארטאפים בינלאומיים אחרים שמזהים את קצב הצמיחה בשוק ההייטק הישראלי ומסמנים את היוניקורנים (חברות טכנולוגיה פרטיות בעלות שווי של למעלה ממיליארד דולר) כלקוחות פוטנציאלים. כך, גם חברות שהחלו בישראל והפכו לענקיות בארה״ב, דואגות לשמר ולהשקיע גם בפעילות משמעותית בארץ, ובדומה תאגידים בינלאומיים, מפעילות מרכזי פיתוח ענפים בארץ.

ישראל מדורגת במקום החמישי בשיעור הצמיחה בגיוסי הון של חברות הייטק ב-2025, בהשוואה להאבים מובילים

"עבורנו בפינאסטרה, העסקת טאלנט מקהילות בתת ייצוג בישראל היא החלטה אסטרטגית. אנחנו נותנים עדיפות לכשרון מקומי בעל יכולת על פני מרכזי העסקה בחו"ל". מרכז החדשנות נורת’-מד כולל גם מרכז תעסוקה שמתמקד בשילוב כישרונות טכנולוגיים מקהילות מקומיות בחברות הייטק ומד-טק מובילות, ומעודד מעסיקים לפתוח סניפים באזור הצפון. תחבורהיש מקום לשיפור – אבל הרכבת כבר מגיעה עד יקנעם, חיפה, קריות, עכו, כרמיאל, עפולה, נהריה ובהמשך עד קריית שמונה. אבל קיבלתי עצה טובה ממנהל האזור בבנק שאמר לי "רועי התפקיד הזה תפור עליך, אתה גם תהנה ממנו וגם מי יודע, אולי בסוף תהיה הייטקיסט…" הוא לא ידע כמה הוא צדק. הודיעה על תוכנית פיתוח חדשה המשלבת תוכנת perception בתוך חיישן ה-LiDAR עצמו, כחלק ממגמה בתעשייה להעביר חלק מעיבוד ה-AI אל “קצה” מערכת החישה ברכב ←

הדפסת כתבה זו זמינה למנויים בלבד

דו"ח של רשות החדשנות ו-PLANETech קובע, כי למרות ירידה של 39% בהשקעות בתחום האקלימטק, בדומה למגמה העולמית, בישראל פועלות 946 חברות, מהן 49 הוקמו בשנה החולפת. מאז 1995 עוסק מייקל בהשקעות בתחומי האינטרנט והתוכנה, ונחשב לאחד המשקיעים הבולטים והמשפיעים באקוסיסטם הישראלי. מה ההשפעה של הרכישות הללו על ההייטק הישראלי לטווח הקצר ולטווה הארוך?

בשלב הזה הרשת פרושה במרכזי הייטק שהוקמו על ידי המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל ובנקודות נוספות שהוקמו על ידי סיסקו. עם זאת, הדו"ח מצביע על יציבות לאורך השנה, הקמה של עשרות סטארטאפים חדשים גם בתקופת מלחמה, ונוכחות של משקיעים בינלאומיים ביותר מ-90% מהסבבים – מה שמעיד להערכת מחבריו, על חוסן ואמון במערכת הישראלית. לצד פעילותו העסקית, הוא כותב, מרצה ומחבר ספרים בנושאי יזמות, כלכלה, טכנולוגיה וישראליות. והפעם, לצד הבירה, נראה כיצד ההייטק הישראלי "פותח מבערים"! כיום, העמותה ממשיכה לארגן מיטאפים חודשיים, אך גם סיורי הייטק בעיר, מאגדת ומפרסמת משרות בתחום ההייטק בירושלים ואוספת ומנגישה מידע על המתרחש בסצנת ההייטק בעיר, לטובת יזמים חדשים. העירייה מפעילה תכניות שונות שמטרתן לשלב גם חרדים ופלסטינים תושבי מזרח העיר בצמיחת ההייטק.

"נוסף על כך, זה משפיע לחלוטין על כל המשרות בעולם ההייטק. כתיבת התוכנה עצמה משתנה. כל מי שהיום כותב קוד לאתרים, זה מקצוע שלא יהיה קיים. זה משנה את עולם התעסוקה וההשקעות, זה משפיע גם על השירותים לאזרח במדינה. והדבר האחרון – אם מישהו חושב שאין לזה השפעה חד־ערכית על העולם הצבאי, אני חייב להגיד שחלק גדול ממה שניאלץ להתמודד מולו בעתיד זה AI. זה לא רק משהו שנחמד שיהיה, אלא משהו שהוא בליבת קיומנו". מנכ"ל עיריית חיפה, גדי מרגלית, מציין זאת כ חת החוזקות העיקריות שלה. חוזקה נוספת היא הנוכחות החזקה של חברות בינלאומיות בפארק ההייטק בחיפה, אשר מעסיקות כעשרת אלפים עובדי מחקר ופיתוח. בשונה מעיריית באר שבע, עיריית חיפה לא מתמקדת בהבאת חברות גדולות לעיר, אלא שמה דגש על עידוד יזמות. היעד של העירייה הוא להגיע לכ-400 סטארט-אפים ב-2020. בנוסף אומר שוורץ כי "העירייה עוסקת בפתיחת מרחבי עבודה יזמיים טכנולוגיים בראייה ציבורית, בסקטורים שהעירייה רוצה לפתח כי השוק הפרטי לא מצליח. למשל, יש מתחם יזמות ביפו שמופנה לאוכלוסייה הערבית, ועוד אחד שאמור להיפתח בקרוב בשרונה ומיועד לבני נוער". דיברנו עם נציגים מרשויות ערי המטרופולין בישראל, כדי לבדוק מה מנחה את העירייה בבואה לקדם אקוסיסטם של יזמות, הייטק וחדשנות טכנולוגית בעירם. אין פעיל אחד בתעשיה בארץ או בעולם שלא מכיר את המונח "אקוסיסטם", שהפך למילה נרדפת לקהילת היזמות וההון סיכון הישראלית. לדבריה, הפלטפורמה עומדת לרשותה של כל חברה, שתרצה להשתמש בה כדי להכשיר עובדים או להעסיק אותם שלא בגוש דן ואחד המשתמשים הראשונים הוא המשרד לפיתוח הפריפריה עצמו, שהשתמש בה כדי להקים את קהילת מתחמי העבודה המשותפים "קליקה".

בנוסף, בעיר פועלת אוניברסיטת תל אביב, סמינר סוכנויות פיתוח AI מובילות הקיבוצים והמכללה האקדמית תל אביב-יפו, לצד מוסדות נוספים להשכלה גבוהה. כמעט 25% מהחברות החדשות כבר גייסו השקעות בהיקף כולל של 15.36 מיליון דולר.רשות החדשנות השקיעה 257 מיליון דולר בשלוש השנים האחרונות, מתוכם 105 מיליון דולר בשנת 2024 בלבד. Startup Nation Central, ארגון ללא כוונת רווח הפועל לקידום החדשנות הישראלית בעולם, פרסם היום (שני) נתונים מוקדמים מתוך הדוח לסיכום שנת 2025, המצביעים על שינויים שעבר אקוסיסטם ההייטק המקומי בשנה החולפת. מספר סבבי ההשקעה ירד ל-717, הרמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון, כך על פי נתוני Startup Nation Central • הגודל החציוני של השקעה פרטית הגיע לשיא של 10 מיליון דולר – עלייה של 67% לעומת אשתקד

מה אומרים בוגרי התוכניות, המעסיקים וחברי הקהילה

במקביל, נרשמה נוכחות חזקה של משקיעים בינלאומיים ביותר מ-90% מסבבי הגיוס של עשרות סטארטאפים ישראליים במקביל, המימון לחברות ציבוריות גדל בהיקף משמעותי והגיע ל-10.3 מיליארד דולר, בהובלת הנפקות משמעותיות בארה״ב של חברות כגון Navan, eToro ו-Via לצד פעילות ערה ב-PIPEs ואגרות חוב להמרה. גם ללא שתי עסקאות אלה, היקף ה-M&A עלה ב-12% לעומת 2024, ומעיד על ביקוש אסטרטגי מתמשך לטכנולוגיה ישראלית.

כיו"ר פורום ההייטק החרדי שהוקם לפני 3 שנים אני פועלת לעלות לשלב הבא כלומר כיום כעשר שנים אחרי שהחרדים נכנסו להייטק הגיע הזמן גם להקים חברות סטארטאפ, דבר שהידע הנדרש עבורו חסר במגזר החרדי. את רייצ’יפ הקמתי ב-2007 והיא מספקת שירותי פיתוח בתחומי תוכנה וחומרה. כתוצאה מכך גדל מאוד שיעור הנשים העובדות במגזר זה. כך אומרת רחלי גנות, מנכ"לית חברת RACHIPS, חברת המתמחה בפרויקטי פיתוח במיוחד בתחום השבבים ומעסיקה 100 עובדות חרדיות בשני סניפים – בני ברק וחיפה. גנות היא גם יו"ר פורום ההייטק במגזר החרדי וחברת מועצת המנהלים של איגוד חברות ההייטק בישראל IATI.